היום היה אצלי מזכיר הממשלה.
כן כן- צבי האוזר בכבודו ובעצמו. למי שלא יודע, חוצמיזה שהוא המזכיר של הממשלה הוא גם "מזכיר" לממשלה כל מיני דברים, למשל: מתי נפגשים מי ועל מה, מה קורה על סדר היום, הכנת פרוטוקולים, הוא מייצג את הממשלה בישיבות רשמיות בכנסת, מתאם הגעה לאירועים מיוחדים…בקיצור- אישתי!
אז התקשרו אלי ב 12 מהלשכה של מנכ"ל שימור אתרים ואמרו לי שעוד שעתיים צבי (קה) בדרך וצריך לפנות לו חצי שעה לא משנה מה. אוי מיי גוד!
למה OMG תשאלו?
א. כי יש לי כמה הזמנות דחופות של סנדלימים להכין.
ב. כי חם לי ודביק והמוזיקה של שנות החמישים בסנדלריה כבר יוצאת לי מהאף.
אה כן- ויש גם את הקבוצה של ה 40 נערים אמריקאים שבדרך אליי- יגיעו בדיוק עוד שעתיים, עם צביקה? לא ממש…
אבל מה שבטוח שבאותו זמן.
ועכשיו אתנחתא כלכלית וכמה מילים על מינוף:
עפ"י ההגדר:" מינוף הוא כלי באמצעותו יכול משקיע להשתמש ביותר כסף מאשר יש לו בפועל…"
יעני – איסתרא בלגינא, קיש cash קריא…
ועכשיו ההקשר- צבי האוזר גם אמון על הובלת תכנית תמ"ר (תשתיות מורשת לאומיות) במסגרתה מושקעים כ 600 מליון שקלים בשימור אתרי מורשת היסטוריים בישראל.
(אהההההההההה עכשיו הבנתי למה צבי הגיע אליי… למי שלא יודע אז הסנדלריה שוקמה במימון משותף של המועצה לשימור אתרים ומדינת ישראל).
ואז במקום להילחץ צץ לי רעיון- במינוף כמו במינוף: 40 נערים יהודיים מסנפרסיסקו + 1 מזכיר ממשלה = התעניינות מיוחדת בהשקעה במבנים נוספים בקיבוץ אילת השחר= מלא כסף!!!
הלואי!
ובינתיים, מי רוצה סנדלים תנכיות מי???